הפרדה וחיבור או -השלם וחלקים.
בפילוסופיה הסינית ישנו פרק מעניין לגישות העוסקות בשלם, חלקיו והשינוי בניהם.
את השלם מייצג הצורה הבאה: קו שלם
ואת החלק התצורה הבא: שני קוים
הרעיון הבסיסי הוא פשוט: הכול בתנועה, הכול משתנה הכול מתפרק ונבנה כל הזמן כמערכת יחסים של שלם וחלקים.
אם ברעיון ה"יין יאנג" מדברים על יחסי גומלין, שינויים, והשפעות בין אובייקטים שונים.
כאן מדובר על שינויים ויחסים בין השלם לחלקיו.
דוגמא יפה לכך אפשר לראות בתהליך יצירת האדם. זרע וביצית נפגשים ויוצרים תא אחד שמתחלק שוב ושוב.
או (בהסתכלות קצת אחרת) תא אחד שמתחלק ויוצר שני שלמים שמתחלקים לשני שלמים נוספים... וכו'.
במערב נוטים לתפוס את הדברים כסטטיים. אנו רואים את השלם ביחס לחלקיו- כשלם או חלקים, אי אפשר שניהם ביחד.
בתפיסה הסינית אין בעיה לראות את שניהם ביחד. יש שלם שהוא חלק (משלם גדול יותר) אבל גם הוא מורכב מחלקים שהם שלם בפני עצמם- וכך עד אין סוף.
דוגמא לכך אפשר לראות ברעיון *הפְרַקטָלים, המורכב מחלקים שהם אותו שלם, עד אין סוף.
כאן הסינים הכניסו רעיון נוסף ומעניין יותר,
תארו לכם שהפרקטל משתנה כל הזמן. לא עוד פרקטל סטטי אלא חיי משתנה, מתחלק, ונשאר שלם באותו זמן.
אין מחזוריות קבועה לשינוי ואם זאת השינוי עצמו קבוע.
יותר מזה, השינוי עצמו משפיע על האובייקט והוא (האובייקט) משתנה כשלם וכחלקים, בצורות שונות ולא צפויות.
בלימוד הטאי צי' אנו מיישמים תפישה זאת גם ברצף התנועות, בו אנו נמצאים בהתבוננות על השינוי המתרחש ברגע זה וחווים את התנועה כ"רצף שלם" ואם זאת מחולק כולו לשלמים קטנים יותר.
גם בעבודה בזוגות בה אנו חווים את השלם והחלק עם אדם אחר.
בכך הטאי צ'י מאוד שונה מכל אומנות לחימה או תרגול גופני אחר.
מעצם היותו פילוסופית חיים פרקטית יום יומית הרואה בכל דבר את השלם וחלקיו ו"מעליהם" עקרון השינוי הבלתי משתנה.
*פְרַקטָל הוא צורה גאומטרית שמורכבת מעותקים מוקטנים של עצמה. לכן אם נבחן חלק של פרקטל תחת הגדלה, המראה שייתגלה יהיה זהה לצורת הפרקטל המקורי, וכך גם אם נבחן חלק מתוך החלק הזה, וכך הלאה ללא גבול ובכל רמת פירוט. ..ויקיפדיה
"השלם הוא טבע הדברים המתבטא בשלמות
החלקים הם טבע הדברים המבטאים שלמות".