לפני כ 13-15 שנים (שעוד ההייתי צעיר J )לימדתי קבוצה קטנה של תלמידים

התבוננות בעולם הצמחים דרך הטאי צ'י.

 

הרעיון היה חדשני ונועז! לקחת את רעיונות הטאי צ'י לכיוון אחר לגמרי.

(זוכרים?....אסטרטגיה, דרך חיים, יין יאנג, מרדיאנים, הקשבה, וכו'.)

לראות איך הם, היצורים מעולם הצומח מתמודדים עם החיים. מה הרעיון שלהם ?

מה האסטרטגיה שלהם?, מה היתרונות ומה החסרונות בכל אסטרטגיה. למה דווקא כך ולא אחרת. והיחסים (יש לציין המורכבים) הקיימים בין אחד לשני, איך רעיונות היין יאנג באים לידי ביטוי, איזה קטה הם מקיימים ועוד ועוד.

 

אני תמיד חשבתי (ועדיין חושב) שלנו בני האדם אין מונופול על חוכמת החיים ובדרך חיינו הנוכחית אנו מפסידים הרבה ממגוון הקיים, ממה שיש לעולם הזה להציע (לא צריך לנסוע לנפאל, תנסו לעשות "טרקים" של מספר שעות בחורשה אחת רק רבע שעה מהבית– זה מדהים!)   

אם נסתכל קצת מסביבנו נראה עולם שלם של גישות חשיבה וחיים שונים מאיתנו. (כמה יש לנו עוד ללמוד! ואיזה יופי זה!...)

 

מלבד החוויה העמוקה של לגעת להתחבר (וכמעט להיות J צמח), התרגול הזה הביא אותי להבנות מפתיעות לגבי הטאי צ'י , הרבה מעבר לתנועה, הרבה מעבר לתרגול שלי או שלנו בני האדם.

ראיתי את הטאי צ'י מתגשם בדרך אחרת, קיים ומתאים לצורת חיים אחרת.

הפשטות ושלמות היותו של צמח פלוני כזה או אחר לבחור להיות דווקא כזה! בלי שאלות!, אלא באמירה ברורה וחדה "כך אני וזאת הקטה שלי לטוב ולרע" (זה מה יש ועם זה ננצח! J ) והמשמעות של הוויתור הכואב והקשה לפעמיים בגלל שאני הוא "אני" וזוהי דרכי בעולם.

 

לא פעם ראינו במפגשים האלה את חוסר ההצלחה של "אסטרטגיה צמחית" שהובילה לוויתורים כואבים ואף למוות, הרצון לצמוח אחרת, הגמגום לאן לצמוח, הנוקשות, התחרות על אור, האגואיסטיות, האלימות, הריפוי, החמלה, האהבה, השינוי. כן כל זה קיים גם אצלהם.

 

המעניין הוא שבמקביל להבנה שהתחילה להתפתח אצל כל אחד מאיתנו והערנות לסביבה, נוצרו תובנות משותפות הנוגעות לגידול נכון של צמחים, סוגיהם, טיפול בבעיות ומחלות(נכון, בעזרת מגנטים מיוחדים ועל פי מרדיאנים שזיהינו)

 

*הערה אני רוצה לומר שבקבוצה היו גם אנשים שלמדו בוטניקה וביולוגיה, שמכירים ולמדו את התחום.  באופן מפתיע (או לא) היו התאמות רבות בין הידע שלהם להבנות שהגענו אליהם מההתבוננות.

אכן חוויה מדהימה שנמשכה כמעט שנתיים.

 

 

 

 

 

 

ועכשיו תרגיל:

מצאו לכן מקום נוח לשבת בו (או לשכב), מקום שתרגישו ביטחון ושלווה, עצמו את העיניים

ותרשו לכל הכאבים לעלות מכל מקום שבו הם מסתתרים. אני מתכוון לכאבים פיזיים

אבל לוו דווקא. אל תפחדו , אל תדכאו, אל תפריעו רק תהיו נוכחים.

שחררו והרפו שוב ושוב . הרשו לזה שאתם דוחקים תמיד לפינות להיות נוכח

כי יש לו מסר אליכם הקשיבו לו!.

מומלץ לעשות את התרגיל פעמיים בשבוע ומשך הזמן תלוי בכם.

 

שיחה על הכאב וחשיבותו לנו, נעשה בפעם אחרת.

 

 

 

צאו, חוו חוויה, הרגישו, געו, הריחו, הסתכלו, השתמשו בתמצית קיומכם כיצורים חיים קיימים! כבני אדם, להפיק הרבה יותר. כולנו חלק מהעולם ולכולנו ידע ויכולת להיות הרבה יותר.

 

עד כאן להפעם